top of page
תיאטרון פלייבק אלתר-נתיב
תיאטרון פלייבק אלת-רנתיב
קבוצת תיאטרון הפלייבק אלתר-נתיב הינה קבוצת פלייבק שיתופית ומקצועית.
חברים בה אנשים מתחום התיאטרון והאילתור, הבימוי, הנחיית הקבוצות,הטיפול והחינוך.
אנו מזינים וחולקים את הידע אחד עם השני, מנחים ומעשירים זה את זה,
ונפגשים על מנת לעשות פלייבק. אנו מאמינים בפלייבק כאמצעי לשיתוף וליצירת קהילה
ולא מוותרים על הפמגשים השבועיים שלנו למען החוסן האישי של כל אחד ואחת מאיתנו.
Anchor 1
אבי ריינשטיין
נגוע בפלייבק משנת 2004. בעל השראות קצב וריקוד קשות שמלוות אותי במסירות בכל שעל. מאמין באלתור כדרך חיים ובפלייבק כטעם לחיים. משמר את צעירותי בעבודת קודש עם ילדים ובני נוער, וסוגר מעגל עם עולם המבוגרים בקבוצות הנחייה בשילוב אומנויות. אבא לשתיים, מחליק על רולרבליידס לצלילי מוזיקה בשעות הפנאי ומאוד אוהב גאדג'טים. מנהל ובעלים של מרכז א.ב.י לאומנויות ביטוי ויצירה, ומנהל בקו את אלתר-נתיב, אבל הכי הכי אוהב פשוט להיות שחקן פלייבק "נותן שירות" על הבמה. כאן אני באלמנט. זכיתי!!
נטע זייד
בתור ילדה רקדתי סטפס, קפצתי לגובה בנבחרת והמצאתי תיאטרון אצבעות. במשפחה קראו לי פלפל שאטה. הילדה הזריזה והמצחיקה הפכה לבחורה שממשיכה לנוע בקצב מהיר בין תיאטרון בובות, תיפוף אפריקאי והופעה במועדני אוונגרד רוסיים בדרום תל אביב. ואז סביב גיל שלושים הפכתי לאמא והתחלתי להוריד קצב. הלכתי לאוניברסיטה, הפכתי למטפלת בפסיכודרמה ולמנחת קבוצות, התחלתי להעמיק. בפלייבק אני מוצאת ביטוי לכל החלקים שבי – לסקרנות שבמפגש עם בני אדם וגם לפלפל שאטה הילדה השובבה מאז.
Anchor 2
רוני נוימן
אמא למתבגרים, במאית תאטרון, מנחת קבוצות תיאטרון לאוכלוסיות בעלות מוגבלויות, נוער בסיכון ובעלת סטודיו למשחק למבוגרים מאז 2010.
פלייבק בשבילי זו אהבה מבט ראשון. זו מערכת יחסים מרגשת, מתגמלת , מלחיצה, אוהבת , מכאיבה לעיתים ובעיקר חיה מאוד. תחושת הויטאליות בפלייבק חזקה עבורי גם כשחקנית וגם כצופה. יצירה יש מאין, בכאן ועכשיו, כל פעם למות ולהיוולד מחדש ,לפחד ולפעול להסכים לא לדעת ולהיות בריקות וסקרנות למה שעתיד להיווצר.
אבא לשלושה בנים . אף אחד מהם לא אוהב כדורגל.
ירושלמי בגולה השרונית.
פסיכולוג קליני שתמיד מטפל גם בילדים כי דרך החיבור שלי לילדות אני אף פעם לא שוכח איך משחקים.
אני חולם לשנות את העולם בכל סדרי הגודל - מהאישי והפרטי ועד לציבורי ולכן מנסה לשנות גם בעבודה שלי במכון לחינוך דמוקרטי.
הפלייבק מפגיש אותי עם אנשים כדי ולתת להם להתבונן בעצמם ובסיפור שלהם מזווית קצת אחרת,
ולי הפלייבק נותן מתנה של משחק הנאה וחיבור.
יעקב רוסמן
Anchor 3
הדר ימין
לפני כשנתיים אני ועוד 30 אנשי צוות הקמנו בית ספר לחינוך מיוחד. עד לפרוייקט הזה, המסלול שלי היה ברור:
במאית ויוצרת בתיאטרון. לא, לא שחקנית. במאית.
אבל כשבאה ההזדמנות ל"בייבי" הזה, ידעתי שיש כמה דברים שיאלצו להמתין עכשיו. שבימוי ותיאטרון זה יופי, באמת, אבל עכשיו קורה דבר גדול יותר. אף אחד לא הכין אותי לאין ספור 'רגעים' מסוג חדש; מרגשים, מטלטלים ומעצבים, שאזכה לחוות,
לא ידעתי עוד כמה "מורים" בדמות מתבגרים אפגוש,
לא שיערתי שיתגלה בפני עולם שלם, בו יש מקום לכל הדמויות והרגעים האלה, על במה אחת.
הדר, עוסקת בתיאטרון וחינוך ו- שחקנית פלייבק.
לא, לא במאית. בפלייבק ה'רגעים' מביימים.
איתי שרון
שחקן ומנחה קבוצות פלייבק, דרמה תרפיסט,
מומחה בשיטות אלתור טיפולי, ומתמחה בטיפול משפחתי.
אני מאוד אוהב בפלייבק את ההקשבה לסיפור, פירוק למרכיביו הרבים והרכבתו מחדש ליצירה תאטרונית קטנה.
Anchor 4
אמיתי לוין
בשבילי הפלייבק הוא חוויה באמת מיוחדת. אני חלק מקבוצה שמאלתרת אבל מספרת סיפור מסוים, ולכן מצד אחד אני חייב לחשוב לעומק, לנתח ולהיות ער לפרטים, ומצד שני גם ללכת עם האינסטינקטים, עם התחושות ועם האנרגיות – שלי ושל שאר המשתתפים במופע. השילוב הזה שבין השחרור לבין המיקוד, בין התחושה הרגעית לתכנון – הוא מה שמעורר ומחדש אותי, גם מבחינה אמנותית וגם בתור בן אדם.
ביום יום אני מתפקד כמפיק מוזיקלי, קלידן וגיטריסט, ויוצא לי לחוות מוזיקה ואמנות בכל מיני צורות – על הבמה, באולפן, לבד, כחלק מקבוצה. למרות המגוון הזה, הפלייבק נותן לי משהו שאני פשוט לא מקבל בשום מקום אחר. בכל הופעה אני יוצא למסע קטן, שאין לי דרך לדעת מה יהיו התחושות בסופו. מה שבטוח זה שאני תמיד לומד הרבה – על העולם ועל עצמי.
bottom of page